כל מה שצריך לדעת על שירותים משפטיים מרחוק

1. גילוי דעת את/150/25: הבסיס לאימות חתימה מרחוק כשאתם בחו״ל

מה זה "גילוי דעת"? עמדה רשמית ומנומקת של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, המנחה את ציבור עורכי הדין כיצד לפעול. זו אינה חקיקה חדשה, אלא פרשנות מוסמכת של הדין הקיים ובראשו סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א-1971, המסמיך עורך דין להזהיר מצהיר ולאמת תצהיר.

מה ההחלטה קובעת? ביום 23.6.2025 פרסמה ועדת האתיקה הארצית את גילוי דעת את/150/25 "אימות תצהירים וייפויי כוח בחו״ל". ההחלטה מתירה לעורך דין לאמת חתימה על תצהירים, ייפויי כוח, שטרות עסקה ומסמכים דומים באמצעות היוועדות חזותית (שיחת וידאו בזמן אמת), גם כאשר החותם שוהה מחוץ לישראל לשימוש למטרות מנהליות או אזרחיות, מול רשויות מנהליות, גופים דו-מהותיים וגופים פרטיים (למשל: רישום מקרקעין, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, בנקים וחברות ביטוח ועוד). התנאים המצטברים:

1. החותם הוא אזרח ישראלי.
2. זהות החותם אומתה באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית באתר gov.il (ראו סעיף 2 להלן, מערכת אד״מ).
3. החותם מציג תעודה מזהה מול המצלמה במהלך השיחה.
4. בהסכמת החותם, שיחת הווידאו מוקלטת ומתועדת במלואה. ההקלטה כוללת, בין היתר: את הסכמתכם לתיעוד ולמסירת ההקלטה לרשות שתדרוש אותה, צילום התעודה המזהה, ציון תאריך ושעת האימות, שם עורך הדין ומספר רישיונו, ואת מעמד החתימה עצמו. ההקלטה נשמרת אצל עורך הדין.

מה המשמעות בפועל? רשויות אימצו את ההחלטה הלכה למעשה. כך למשל, הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין (טאבו) פרסמה ביום 29.6.2025 נוהל שלפיו ניתן לקבל אימות שנעשה בהיוועדות חזותית מרחוק על כלל המסמכים הטעונים אימות לפי תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב-2011, לרבות שטרות עסקה ובקשות לרישום. יחד עם זאת, כל רשות או גוף רשאים לקבוע נהלים משלימים, ולכן אנו בודקים מראש את דרישות הגוף המקבל עבור כל מסמך.

ומה כשנמצאים בישראל? לצד את/150/25 ממשיכה לחול החלטה מקבילה וותיקה יותר, את/39/20, המסדירה אימות חתימה בהיוועדות חזותית כאשר החותם נמצא בישראל.

2. הזדהות באמצעות מערכת אד״מ (אימות דיגיטלי מקוון)

מה זה אד״מ? "אימות דיגיטלי מקוון" הוא שירות ממשלתי רשמי שפותח עבור משרד המשפטים על ידי מערך הדיגיטל הלאומי (בעבר: רשות התקשוב הממשלתי), בתיאום עם לשכת עורכי הדין. השירות נועד להחליף את שלב אימות הזהות הפיזי מול עורך דין במסגרת עריכת תצהיר, והוא פועל דרך אתר gov.il.

מתי זה נדרש, ומה מקומו בתהליך? ההזדהות הממשלתית נדרשת כאשר אימות הזהות נעשה בהיוועדות חזותית; במסלול האימות מחו״ל (את/150/25) היא תנאי חובה. זהו שלב נפרד בתהליך: הוא אינו החתימה האלקטרונית על המסמכים (שנעשית באתר, בציור החתימה ובקוד אימות למייל), ואינו שיחת הווידאו עצמה, אלא אישור זהות שמגיע לעורך הדין ישירות ממערכות המדינה לפני שיחת הווידאו. ההזדהות נעשית ישירות מול המדינה; המשרד אינו מקבל את פרטי ההזדהות שלכם.

איך זה עובד מבחינתכם?

1. נכנסים לשירות "אימות דיגיטלי מקוון (אד״מ)" באתר gov.il ומזדהים באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית (מי שטרם נרשם, ההרשמה נעשית אונליין באמצעות אמצעי זיהוי אישיים).
2. ממלאים טופס קצר. הטופס מבקש את פרטי עורך הדין (שם, מספר זהות וכתובת דוא״ל), ואנחנו מספקים לכם אותם מראש.
3. המדינה שולחת ישירות לעורך הדין, לדוא״ל שלו, אישור רשמי על זהותכם (שם מלא ומספר זהות).
4. בשיחת הווידאו עצמה: הצגת תעודה מזהה מול המצלמה, וידוא שהבנתם את תוכן המסמך, אזהרה כדין (בתצהיר), חתימה, והכול מתועד כנדרש.

למה זה חשוב? אימות הזהות אינו מבוסס על התרשמות בלבד, אלא על אישור זהות ברמה ממלכתית, ישירות ממערכות המדינה אל עורך הדין. אין צורך בהיכרות מוקדמת עם עורך הדין, והמידע המועבר הוא מצומצם ותכליתי: שם מלא ומספר זהות בלבד.

שימו לב: במסלול האימות מחו״ל (את/150/25), הזדהות דרך מערכת ההזדהות הממשלתית היא תנאי חובה. מי שאין לו חשבון פעיל במערכת ההזדהות הממשלתית, נסייע לו בהכוונה להרשמה לפני הפגישה.

3. ייפוי כוח מרחוק (סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין)

מה קובע סעיף 91? סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א-1961, קובע כי ייפוי כוח שניתן בישראל לעורך דין, לפעולות הקשורות לשירות המקצועי שהוא נותן ללקוח (לרבות קבלת כספים עבור הלקוח באותו עניין), שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין.

למה זה משמעותי? ברירת המחדל בדין שונה: סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, התשל״ו-1976, קובע כי ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום אינם תקפים אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות עליהם. אך אותו סעיף עצמו מוסיף במפורש שההוראה "אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה". כלומר: כאשר ייפוי הכוח ניתן לעורך הדין המטפל בעניינכם, במסגרת השירות המקצועי, מסלול סעיף 91 מייתר את הצורך באישור נוטריוני.

ואיך זה מתחבר לאימות מרחוק? אימות חתימת הלקוח על ייפוי כוח כזה יכול להיעשות בהיוועדות חזותית, בהתאם לתנאי את/150/25 (חותם בחו״ל) או את/39/20 (חותם בישראל). ועדת האתיקה אף פרסמה הבהרה ייעודית (את/149/24, בעדכונה מיום 27.8.2025) לעניין חתימה על שטרות המוגשים לרשם המקרקעין בהיוועדות חזותית, בארץ ובחו״ל, והטאבו קבע נוהל יישום כאמור לעיל.

מה חשוב לדעת (גבולות המסלול):

• סעיף 91 חל על ייפוי כוח לעורך הדין המטפל, בזיקה לשירות המקצועי. הוא אינו תחליף לייפוי כוח נוטריוני כללי "פתוח", שאינו קשור לשירות משפטי מוגדר.
• ייפוי כוח מתמשך (לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) הוא מכשיר משפטי נפרד, עם הסדר חקיקתי ודרישות משלו, והוא אינו חלק מהשירות המתואר בעמוד זה.
• גופים מסוימים (למשל בנקים, או רשויות בהקשרים ספציפיים) עשויים לקבוע דרישות קבלה משלהם למסמכים שאומתו מרחוק. אנו מבררים זאת מראש מול הגוף המקבל, לפני שמתחילים, כדי שלא תגלו בדיעבד שהמסמך אינו מתקבל.

4. הבהרה חשובה: זה אינו שירות נוטריון, ואיננו מתיימרים להחליף נוטריון

חשוב לנו לומר זאת בצורה הברורה ביותר: השירות הניתן כאן הוא אימות ואישור על ידי עורך דין, מכוח הדין וההחלטות שפורטו לעיל. הוא אינו פעולה נוטריונית, ואינו תחליף לה.

מיהו נוטריון ומה ייחודו? נוטריון הוא עורך דין בעל רישיון מיוחד מכוח חוק הנוטריונים, התשל״ו-1976 (הניתן, בין היתר, לאחר ותק של 10 שנים לפחות במקצוע). לנוטריון סמכויות ייחודיות לפי סעיף 7 לחוק, ובהן: אימות חתימה, אישור העתק נאמן למקור, אישור נכונות תרגום, קבלת תצהיר, אישור שאדם בחיים ועוד. לפי סעיף 8 לחוק, כאשר המסמך הנוטריוני דרוש לשימוש בחוץ לארץ (לרבות מול נציגות זרה בישראל), חלק מהפעולות הללו נעשות אך ורק בידי נוטריון.

למה נוטריון אינו עובד "בזום"? סעיף 11 לחוק הנוטריונים קובע שנוטריון לא יאמת חתימה אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו. הפרשנות המקובלת, נכון למועד כתיבת שורות אלה, היא שנדרשת נוכחות פיזית, ולכן פעולות נוטריוניות אינן מבוצעות בהיוועדות חזותית. זו בדיוק הסיבה שההסדר של אימות מרחוק נבנה במסלול של עורך דין (סעיף 15 לפקודת הראיות וסעיף 91 לחוק הלשכה), ולא במסלול הנוטריוני.

מתי בכל זאת תצטרכו נוטריון (או חלופה שוות ערך)? בין היתר: ייפוי כוח נוטריוני כללי; תרגום נוטריוני; העתק נאמן למקור נוטריוני; מסמכים המיועדים לשימוש בחו״ל שנדרש להם אישור נוטריוני ולעיתים גם אפוסטיל; וכל מקרה שבו הגוף המקבל דורש במפורש אישור נוטריוני. במקרים כאלה נאמר לכם זאת ביושר כבר בשיחה הראשונה. לישראלים בחו״ל כדאי לדעת שגם נציגים דיפלומטיים וקונסולריים של ישראל מוסמכים לפי סעיף 50 לחוק הנוטריונים להשתמש בסמכויות נוטריון מחוץ לישראל.

5. הבהרה חשובה: תצהירים המיועדים להליך משפטי בבית משפט

תצהיר המוגש לבית משפט אינו "עוד מסמך": הוא תחליף לעדות, ובית המשפט רשאי (לפי סעיף 17 לפקודת הראיות) לזמן את המצהיר לחקירה ואף לפסול תצהיר של מצהיר שלא התייצב.

מה קובע הדין לגבי אימות מרחוק מחו״ל? גילוי דעת את/150/25 הוגבל במפורש לשימושים מנהליים ואזרחיים מול רשויות וגופים, והוא אינו כולל אימות תצהיר המיועד להגשה בהליך שיפוטי בבית משפט בישראל. לגבי מסמכים הנחתמים בחו״ל ומיועדים להליך משפטי, הדין מפנה למסלול הקבוע בסעיף 30 לפקודת הראיות: אישור בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, או בפני נוטריון ציבורי מקומי בצירוף אימות קונסולרי (ובמדינות החברות באמנת האג בצירוף אפוסטיל, כמקובל).

ולכן, המדיניות שלנו פשוטה וחד-משמעית: שירות האימות מרחוק שאנו מציעים מיועד למטרות מנהליות ואזרחיות מחוץ לכותלי בית המשפט, ואיננו מאמתים מרחוק תצהירים המיועדים להגשה לבית משפט. אם זה הצורך שלכם, נאמר לכם זאת מיד, ונכוון אתכם למסלול המתאים: פגישה פיזית עם עורך דין, קונסוליה ישראלית, או נוטריון מקומי בצירוף האישורים הנדרשים, לפי העניין.

ההבחנה החשובה: תצהירים והצהרות לשימושים מנהליים ואזרחיים (רשויות, בנקים, מוסדות וגופים פרטיים) הם בליבת השירות ומוצעים באתר. ההחרגה נוגעת אך ורק לתצהיר המיועד להגשה בהליך שיפוטי בבית משפט.

לשם שלמות התמונה: לגבי חותם הנמצא בישראל, קיימת החלטה נפרדת (את/39/20) המסדירה גם אימות תצהיר בהיוועדות חזותית, תוך חובת ציון עובדה זו בעת ההגשה ושמירת התיעוד החזותי. גם במקרים אלה, קבילות התצהיר ומשקלו נתונים תמיד לשיקול דעת בית המשפט, ומדיניות המשרד היא כאמור שלא לבצע מרחוק תצהירים המיועדים להליך שיפוטי.

סיכום מהיר: מה מתאים לאימות מרחוק ומה לא

בכל מקרה של ספק, פשוט שאלו אותנו לפני שמתחילים. בדיקת התאמה מוקדמת היא חלק מהשירות, ללא התחייבות.

איך זה עובד בפועל, צעד אחר צעד

כל דרישה משפטית שתוארה למעלה ממופה לשלב מוגדר בתהליך. כך זה נראה מנקודת המבט שלכם:

1. בוחרים שירות וממלאים טופס מקוון. הטופס אוסף רק את הפרטים הדרושים לאותו מסמך, והמערכת מרכיבה על בסיסם את המסמך המשפטי.
2. מבצעים הזדהות ממשלתית (אד״מ), כאשר נדרש. נשלחת לכם מראש הנחיה קצרה עם פרטי עורך הדין שתצטרכו להזין בטופס הממשלתי. אישור הזהות מגיע לעורך הדין ישירות ממערכות המדינה.
3. קוראים את המסמך בנחת וחותמים דיגיטלית באתר. מציירים את החתימה על המסך, במחשב או בטלפון, לאחר הזנת קוד אימות חד-פעמי שנשלח לדוא״ל שלכם.
4. פגישת וידאו קצרה עם עורך הדין, כעשר דקות עד רבע שעה בדרך כלל. בפגישה מתקיים כל מה שהדין מחייב לאותו מסמך: הצגת תעודה מזהה מול המצלמה, וידוא שהבנתם את תוכן המסמך, אזהרה כדין כשמדובר בתצהיר, והשלמת מעמד החתימה מול המצלמה. השיחה מוקלטת ומתועדת במלואה, בהסכמתכם, כמפורט בסעיף 1 לעיל.
5. עורך הדין מאשר וחותם. אישור האימות מוטבע על המסמך, והמסמך החתום חוזר אליכם דיגיטלית, בדרך כלל בתוך 1–3 ימי עסקים.

בכל שלב אפשר לעצור ולשאול. ואם מתברר בדרך שהמסמך אינו מתאים למסלול מרחוק, נאמר לכם זאת, ולא נמשיך.

לפני הפגישה: בדיקה עצמית והכנה קצרה

שאלו את עצמכם (התאמה למסלול):

• המסמך מיועד לרשות, לגוף או לצורך אזרחי, ולא להגשה בהליך משפטי בבית משפט?
• לא נדרש דווקא אישור נוטריוני או אפוסטיל? (לא בטוחים? שאלו אותנו, נבדוק מול הגוף המקבל.)
• אם אתם בחו״ל: אתם אזרחי ישראל, ויש לכם, או תוכלו לפתוח, חשבון במערכת ההזדהות הממשלתית?

הכינו לפגישה:

• תעודה מזהה בתוקף, פיזית, בהישג יד.
• מחשב או טלפון עם מצלמה, מיקרופון וחיבור אינטרנט יציב.
• מקום שקט ופרטי. החתימה נעשית מרצון חופשי; כאשר יש יותר מחותם אחד במסמך, כל חותם עובר זיהוי ואימות בנפרד.
• כרבע שעה פנויה. את המסמך כדאי לקרוא מראש ולרשום שאלות.

ארבע דוגמאות מהחיים

• מוכרים דירה בישראל בזמן שאתם בחו״ל. ייפוי כוח לעורך הדין לפי סעיף 91 ושטרי העסקה לטאבו מאומתים בהיוועדות חזותית לפי את/150/25 ונוהל הרשות מיום 29.6.2025.
• תצהיר לביטוח הלאומי או לרשות המקומית. הכנסות, מצב משפחתי, תו חניה וכדומה. שימוש מנהלי מובהק, בליבת ההיתר.
• תצהיר או הצהרה לבנק או לחברת ביטוח. ההחלטה חלה במפורש גם על גופים פרטיים.
• תצהיר ידועים בציבור לצרכים מנהליים מול רשויות ומוסדות.

בכל הדוגמאות, בכפוף לתנאים המפורטים בעמוד זה ולדרישות הגוף המקבל, שאותן אנו בודקים מראש.

פרטיות, תיעוד ואבטחת מידע

מסמך משפטי נוגע בפרטים האישיים ביותר שלכם, ולכן כמה עקרונות פשוטים:

• איסוף מינימלי. אנו אוספים רק את הפרטים הדרושים להכנת המסמך ולאימות, ומשתמשים בהם אך ורק לצורך זה.
• ההקלטה תכליתית ומתועדת. שיחת הווידאו מוקלטת ומתועדת במלואה, בהסכמתכם ולאחר הסבר. ההקלטה נשמרת אצל עורך הדין, ותימסר רק לגורם הרשאי לדרוש אותה לפי ההחלטה, כמפורט בסעיף 1 לעיל.
• סודיות מקצועית. חובת הסודיות של עורך דין חלה על כלל השירות; לגבי הקלטת האימות עצמה חל ההסדר המיוחד שנקבע בהחלטות, כמוסבר למעלה.
• אבטחה. המסמכים והנתונים מנוהלים באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים מקובלים, בגישה מוגבלת לצורך בלבד.

הפירוט המלא, לרבות תקופות השמירה וזכויותיכם לפי דיני הגנת הפרטיות, במדיניות הפרטיות של האתר.